עורכי כתבות אובססיביים לגבי המשקל שלך

בפחות משעתיים נחשפתי לשתי כתבות שונות, עם הפרש של בקושי 24 שעות ביניהן, אשר בכותרת או בכותרת המשנה שלהן מוזכרת המילה "שמנמנה", אך בכתבה עצמה אין ולא אזכור אחד של נושא המשקל.

האחת, בביצה הנקראת "Ynet יחסים", עם הכותרת המהממת(!!1) "שמנמנה ועצובה בחג? 5 דרכים למצוא חבר".

השנייה כתבה תמימה ב- TimeOut – על כספומט קאפקייקס, עם כותרת המשנה: "כספומט שמוציא קאפקייקס נפתח בניו יורק, אז שלחנו כתבת עם יותר מדי שמחת חיים ופחות מדי קלוריות כדי לבדוק את העניין. כמו שקיווינו – היא חזרה שמנמנה ומדוכדכת".

חיפשתי, אבל המילים קלוריות, משקל או שמנמנה או שמנה לא מופיעות בגוף הכתבות הללו, אבל נראה שבשתיהן היה משום מה חשוב להדגיש את הנקודה.

הכתבות עצמן שונות לחלוטין זו מזו. הראשונה, עם הכותרת המבחילה ובפנים כמה נקודות של אמת, הזכירה לי מעט את סצנת האמזונה שכתבתי עליה בעבר – כאשר עבורי הנקודות הרלוונטיות נבלעו בגישה בעייתית. השנייה היא סיקור קצר וחביב, כתבה עם נקודות די מעניינות על מותגים, גדג'טים וסלפיז, אם כי בטח שלא קשורה לשומן מלבד העובדה שיש כזה בעוגות. בראשונה, שומן זה רע, ממש לצד "עצובה" וכמובן עם תוספת של הבטחת פיתרון הבנזוג שיבוא ויגאל את השמנה העצובה מיסוריה (כי חס ושלום תהיה מישהי שמנה – או, סליחה, שמנמנה – ורווקה וסבבה עם זה). בשנייה זה אולי לא כל כך בולט אבל זה לגמרי שם.

חלקכם אולי תגידו שכותרות משנה חביבות בכתבת פחמימות זה לא ביג דיל, ושאתם בכלל אוהבים שמנמנות וכמה מחברותיכן הטובות ביותר וזה. אז זהו – שזה לא משנה. בכלל. אל תתנו למילה הכאילו חמודה "שמנמנה" להטעות אתכם, וגם לא לכתבות עצמן – גם לא כתבה תמימה על קאפקייקס. אין שום סיבה שהמילה הזאת תהיה שם. כפי שציינתי, היא לא קשורה לאף אחת מהכתבות. ובעוד שיש הבדל בין כתבת זוגיות לכתבת סיקור של כספומט מאפים, בשתיהן ההתייחסות למשקלה של האישה כמשהו שאפשר לבקר, למסגר ולשפוט (וכמובן, לטפל בו) זהה. האישה בכתבה הראשונה "שמנמנה ועצובה בחג" וצריכה להתגבר על עצמה, זו שבשנייה סובלת מ"יותר מדי שמחת חיים ופחות מדי קלוריות". הראשונה עשויה לפתור את עצמה הבעיה באמצעות גבר השנייה תחזור מה"פיתרון" עצובה – אבל נצמיד את זה למשקל, ולא למאפה עבש ותסכול מתרבות צריכה הזויה.

העיסוק בשומן כמובן לא בלעדיי לנשים בלבד. יחס שלילי עקב משקל מקבלים הן גברים והן נשים. אפילו בעמוד הפייסבוק של טיים אאוט החלומות על מאפים מקושטים הפכו לחלומות "שמנים", רק שבמקרה הזה אצים רצים לממשם –

השיפוטיות, בסטטוס, לא ממש קיימת, והמילה שם בשביל ההומור. אבל וואלה, כשמדברים על אישה (או על גבר כמובן) השימוש במונח שמנמנה בהומור לא ממש מוצא חן בעיניי. בין אם השימוש הוא קומי או שיפוטי, הוא בעייתי. והעניין הוא שהוא כנראה כל כך סטנדרטי, מובהק וברור – שהוא שם בכותרות, בלי שום קשר לתוכן.